אני רעות אלון, מעצבת, יוצרת תוכן ובלוגרית. הבלוג נולד מתוך אהבה גדולה למילה הכתובה, ומתוך הרצון שלי לחלוק ידע בעיקר בנושא הקיימות בדגש על תחומי האופנה והלייף סטייל.

נכון לכתיבת מילים אלו אני מתגוררת בירושלים עם בן זוגי אדם, ועם מיילו הפינצ׳ר המעורב ולוקי החתול שדומה לדיוויד בואי.  אני מכורה לסדרות לעיצוב הבית, מאוהבת בגינה הקטנה שסידרתי במרפסת שלנו, אוהבת לאכול (בעיקר בצקים) וחולמת לטפל בפילים באפריקה.

בשאר הזמן אני כותבת, תופרת, מאיירת ובעיקר לומדת כדי להמשיך להתפתח וליצור תכנים מעניינים כמו גם עיצובים מיוחדים.

אני מזמינה אותך להצטרף למסע שלי!

האני מאמין שלי

מהרגע שנחשפתי לעוולות של תעשיית האופנה ולעובדה שמשאבי עולמנו היפה הולכים וכלים, התחלתי ללמוד, לקרוא ולקחת קורסים על הנושאים הללו. אני מאמינה בהתפתחות ובלמידה תמידית, ועוד יותר אני מאמינה שראוי לחלוק ידע על מנת לעודד שינוי לטובה באורחות חייהם של אנשים.

בסרט הדוקומנטרי ״דיוויד אטנבורו: על פני האדמה״, אטנבורו אומר שאנחנו צריכים לעשות שינוי לא רק כדי להציל את הטבע, אלא כדי להציל את עצמנו. אם אנחנו רוצים עולם יפה שנוכל להמשיך לחיות בו, אנחנו חייבים לסגל אורח חיים יותר מקיים, יותר מתחשב ואפילו יותר בריא.

התפיסה הזו מנחה אותי גם בעיצובים שלי, כאשר מטרת הסטודיו היא להיות אפס פסולת. אני עושה זאת תוך שימוש חוזר בבגדים קיימים, מנצלת כל חתיכת בד שיש ברשותי ומשתדלת לעבוד רק עם בדים טבעיים.

אך מעל הכול אני מאמינה באיזון. כולנו נולדנו לתרבות המערבית, ולעולם המערבי יש דרישות שלא תמיד עולות בקנה אחד עם נושא הקיימות. החיים הלחוצים, המיתוס שצרכנות שווה לאושר, המוצרים בסופר שנועדו להקל לנו על היומיום, כל אלה ועוד לא מאפשרים לנו תמיד לחיות באופן מלא את החיים נטולי הפסולת שרבים מאיתנו שואפים אליהם. לכן, צריך לשאוף לעשות כמיטב יכולתנו ולשאוף להשתפר כל הזמן. אין אמת אחת נכונה, אין שחור או לבן, והתמונה היא תמיד יותר מורכבת במציאות. 

המטרה שלי היא ליצור תכנים איכותיים המשקפים את המורכבות של הנושאים עליהם אני כותבת, כמו גם יצירת מוצרים איכותיים בעבודת יד מושקעת ואיכותית. 

2020
2019
2017-2019
2012-2017
והיום...
כתבת הסיום שלי נבחרה להתפרסם במגזין האופנה it, אבל לא היה פשוט למצוא עבודה בתחום כתיבת התוכן לאחר תום הקורס. ואז הגיעה הקורונה, והחזירה אותי לעולם של יצירה. התחלתי לתפור מסכות למשפחה, ומשם לשכונה ולעוד הרבה אנשים אחרים בארץ. הבנתי שהגיע הזמן ללכת עם הלב והחלום ולצאת לדרך עצמאית, ובימים אלו אני משקיעה את מרצי בהקמת העסק הקטן שלי.
ההתחלה של הבלוג
בשלב כלשהו הרגשתי שמשהו חסר לי. הייתי כבר כמה שנים עמוק בתוך עולם הקיימות, וחקרתי על הנושא כל זמן שיכולתי. ההבנה שאיני יכולה לדבר על הדברים הללו רק עם אנשים שאני מכירה, אלא חייבת לחשוף את הידע שלי לקהל רחב יותר הביאה אותי למספר החלטות חשובות. עזבתי את העבודה, נרשמתי לקורס עיתונות אופנה בשנקר, ויצאתי לדרך חדשה עם הבלוג.
תקופת הביניים
ב-2017 נעל שעיצבתי במסגרת הלימודים נבחרה להשתתף בתערוכה שהציגה בניו יורק ובסן פרנסיסקו, וזו הייתה ההזדמנות שלי לבקר שם. כשחזרתי מהטיול באירופה וארה״ב, התחלתי לעבוד במשרד עו״ד, דבר שהשפיע רבות על החלטות עתידיות. ב-2019 טסתי לתערוכת הצורפות במינכן כדי להבין שאני כבר לא אוהבת צורפות, ומחשבות על העתיד התגנבו לליבי.
השכלה אקדמית
מיד לאחר תום שירותי הצבאי התחלתי ללמוד באוניברסיטה העברית בחוגים תקשורת ותולדות האומנות. חשבתי שאהיה כתבת לענייני תרבות בעיתון, אבל עד מהרה הבנתי שלימודים עיוניים בלבד לא מספקים אותי ותוך כדי הלימודים נבחנתי לבצלאל. התקבלתי למחלקה לצורפות ואופנה, ולאחר ארבע שנות לימוד מפרכות סיימתי שם את התואר הראשון והיחיד שלי.