Reut Alon

Reut Alon

אופנה יד שנייה – האם זה באמת יותר טוב?

IMG_7538

אופנה יד שנייה - האם זה באמת יותר טוב?

אופנה יד שנייה הפכה בשנים האחרונות ליותר ויותר פופולרית. ברשתות החברתיות החלו לצוץ חנויות שמוכרות בגדי וינטג׳ ויד שנייה, מפריטי מעצבים ועד פריטים ללא תווית. אך האם מדובר בצרכנות ידידותית לסביבה? לא בהכרח, והתשובה כמו תמיד היא הרבה יותר מורכבת.

תעשייה מזהמת

העלייה ברכישת ביגוד ואביזרי אופנה שלא מהרשתות הגדולות נובעת מהשיח הגובר סביב נושא הקיימות ומשבר האקלים.

תעשיית האופנה היא אחת המזהמות בעולם, השנייה בגודלה אם לדייק אחרי תעשיית הנפט; כמיליארד טון של גזי חממה נוצרים מתעשיית האופנה כל שנה, היא מזהמת מקורות מים, פוגעת באוכלוסיות חלשות, בבעלי חיים ובפוריות האדמה בשל שימוש נרחב בכימיקלים. 

אחת הבעיות הגדולות של התעשייה היא הייצור ההמוני של רשתות האופנה המהירה המתמקדת בעיקר בייצור אופנה מבוססת טרנדים מבדים זולים שנועדו למספר מצומצם של לבישות ויש להם בלאי גבוה. האמריקאי הממוצע זורק כ- 36 ק״ג של בגדים מידי שנה, ותוחלת חיים של בגד אחד היא כשלוש שנים בלבד. העולם הגיע למצב בו יש מספיק בגדים לכל אוכלסיית העולם למשך חמישים השנים הבאות, אבל אין דרך טובה להיפטר מהם או לעשות בהם שימוש חוזר.

מה קורה לבגדים שלכן

עשיתן ניקיון בארון, והחלטתן שאת הבגדים אתן תורמות למטרה טובה. רק שהפער בין למי אנחנו חושבות שהבגדים האלו מגיעים, לבין לאן הבגדים האלה באמת מגיעים, הוא עצום. בעולם מיוצרות כמויות אדירות של בגדים שאין מה לעשות איתם. כאשר אתן תורמות את הבגדים שלכן, קורים איתם מספר דברים. חלק קטן מהבגדים האלה יגיע לחנות יד שנייה או לאנשים נזקקים, אבל מרביתו יעבור למפעל הממיין את הבגדים שלא נבחרו לקבל מחזור חיים נוסף. במפעל ממיינים את הבגדים, אלה שבמצב טוב יישלחו בעיקר לאפריקה, ואלה שבמצב רע ייגרסו ולרוב יהפכו לחומר מבודד לבנייה או לסמרטוטים. מלבד מסלול זה, בגדים רבים בכלל לא מגיעים למצב של מיחזור ומיון אלא מסיימים במטמנה או משרפה, והבגדים שמגיעים לאפריקה הופכים את היבשת לפח אשפה של בגדים. מצד אחד משלוחי הבגדים מהמערב סיפקו תעסוקה במדינות אפריקאיות ויצרו הזדמנות לאוכלסייה המקומית לרכוש בגדים בזול, דבר שלא התאפשר להם לפני. מצד שני נשלחות כמויות אדירות של בגדים שלרבים מהם אין ביקוש והם נערמים להרי פסולת, וגם בגדי יד השנייה של המערב תרמו להכחדת תעשיות טקסטיל מקומיות ועבודות יד ייחודיות שייעלמו מהעולם.

גם חנויות יד שנייה לא תמיד מצליחות למכור את מרבית הבגדים בהן, כך שבסופו של דבר רוב הבגדים בעולם מגיעים לפח. מאחר והרבה מאוד טקסטילים הם סינתטיים ולא מתכלים, זמן ההתפרקות שלהם יכול לקחת כמאתיים שנים.

לקנות יד שנייה זה לא תמיד טוב יותר

חנויות יד שנייה היו תמיד, אבל אנו עדות לצמיחה גדולה ומהירה של השוק הזה בזמן האחרון. היום כל מי שרוצה להיפטר מכמויות הבגדים שיש לה בארון יכולה לפתוח עמוד למכירה באינסטגרם, וחנויות יד שנייה ותיקות עברו גם למכירה אונליין. התעשייה הזו הפכה לרווחית והיא גדלה בקצב מסחרר בשנים האחרונות, ויחד עם השיח סביב משבר האקלים והזיהום הסביבתי, נראה שיותר ויותר נשים בוחרות לקנות יד שנייה. ישנן חנויות יד שנייה המקושרות לעמותות כמו הביגודית של ויצ״ו, המציאון וצ׳לסי, וישנן חנויות יד שנייה שהן עסק פרטי למטרות רווח עצמיות. 

אחת הבעיות בחנויות יד שנייה קשורה בסוג הבגדים שמגיעים אליהן. מרביתם הם אותם בגדים מרשתות האופנה המהירה, אלה שהיו הטרנד החם לפני חודשיים אבל כבר לא רלוונטיים לעונה החדשה. כאשר אנחנו בוחרות לרכוש פריט יד שנייה עם תווית של רשת אופנה מהירה, אנחנו למעשה לא באמת תורמות לסביבה. 

למה?

כמו שהזכרתי קודם, בגדים שמיוצרים לרשתות האופנה המהירה הם מוצרי לבוש שיתבלו מהר מאוד. אם קנינו בגד כזה בחנות יד שנייה משמע קנינו פריט לבוש עם תוחלת חיים קצרה שיסיים את חייו בזבל או בשקית הבאה לתרומה. מה גם שרכישת פריטי לבוש כאלה מעודדת צרכנות מוגברת מאחר ומדובר בבלאי גבוה שדורש תחלופה מהירה של ביגוד. בנוסף, יד שנייה מאפשרת רכישה של בגדים בזול, ובכך מעודדת גם היא קנייה מרובה של בגדים שלא יילבשו בהכרח, או כאלה שיילבשו פעמים ספורות וייזרקו. צרכנות יד שנייה מהסוג הזה אינה שונה בהרבה מצרכנות יד ראשונה, מאחר ושתיהן מבוססות על תחלופה גבוהה של בגדים זולים.

מדובר בהיצע וביקוש – כאשר קונים אופנה מהירה ביד שנייה, למעשה מגדילים את הביקוש למוצרים אלו. כך נוצרת כלכלה מקבילה לתעשיית האופנה המהירה רק דרך חנויות יד שנייה, קונים הרבה ובזול ולאחר מכן מחליפים.

בנוסף, הרבה פעמים פרסום שמעודד רכישה בחנויות יד שנייה מתמקד בעיקר בתחושת ההנאה שלנו משופינג, ולמעשה חוטא למטרה. יד שנייה היא אופציה מדהימה לתת חיים שניים לפריטי לבוש שכבר קיימים בעולם, אבל ברגע שמעודדים את הרגל הצרכנות שלנו ולא מעודדים קנייה מתוך צורך אמיתי או קנייה איכותית למען הסביבה, אז בעצם אנחנו ממשיכים באותם הרגלי צריכה בעייתיים רק באופן שממרק לנו את המצפון.

כמו כן, בארץ שוק היד שנייה קצת פחות מתקדם מהשווקים בארה״ב ואירופה. אם שם ניתן להיכנס לחנות יד שנייה של גודוויל או אוקספם ולמצוא פריטים ייחודיים ואיכותיים, כאן ההיצע קטן יותר. אין ספק שהתחום בארץ גדל והשתפר מאוד בשנים האחרונות ושההיצע של פריטים באיכות גבוהה כולל פרטי מעצבים התרחב, עדיין ניתן למצוא המון בגדי אופנה מהירה שעדיף היה שייתרמו ישירות לנזקקים.

לכל כלל יש יוצא מן הכלל

לא כל פריט שיוצר עבור רשת אופנה מהירה והגיע לקולב של חנות יד שנייה הוא בהכרח פריט שיתבלה מהר. גם רשתות האופנה המהירה לעיתים מציעות פריטים יקרים יותר וקצת יותר איכותיים שמחזיקים מעט יותר זמן מהבגדים הטרנדיים. אין ספק שחנויות יד שנייה מחזיקות היצע רחב ומגוון של פריטי לבוש, אביזרים והנעלה, וניתן למצוא גם בגדים איכותיים שישארו איתנו לעוד שנים. תמיד עדיף לבחור פריט שאנו צריכות מיד שנייה, אבל חשוב לדעת שלכל בחירה שאנחנו עושות יש השלכות, וחלקן לא תמיד טובות כמו שחשבנו. בכל מקרה העדיפו לקנות בחנויות שגם תורמות חזרה לחברה, כך תוכלו להתחדש בפריטים ייחודיים וגם תדעו שהכסף שלכם הולך למטרה טובה.

כך או כך בחירה ביד שנייה היא תמיד עדיפה על פני רכישת בגדים זולים ולא איכותיים מיד ראשונה.

אז מה עושים?

  • מחליפים בגדים – בין אם אתן מארגנות מסיבת החלפת בגדים או בין אם אתן הולכות לאחת, זו אחת הדרכים הטובות לרענן מלתחה. קודם כל כי הכי כיף לשמח חברות בבגדים שאינכן רוצות, ולא פחות מהנה להתחדש בפריטים שלהן. במסיבת החלפת הבגדים שאירגנתי עם חברה שלי טניה ביפו בחודש שעבר, התחדשתי בין היתר בג׳ינס קצר של ליוויס, מגפונים של קלארקס ומשקפי ריי באן. אני באופן אישי לא מאמינה ברכישת בגדים של רשתות אופנה מהירות דרך חנויות יד שנייה. מניסיון אישי שלי נפטרתי מהבגדים הללו מאוד מהר, מאחר והם היו מאוד זולים והתבלו לי במהירות. היה לי פחות קשה להיפרד מהם בהשוואה לבגדים איכותיים שקניתי מיד שנייה. לכן בעיני הפיתרון הטוב ביותר לפריטים מהסוג הזה הוא החלפות בגדים.
  • קונים איכותי – בחנויות יד שנייה תמצאו מבחר גדול של בגדים, חלקם פריטים איכותיים במיוחד. יש כל מיני טיפים לקנייה חכמה ביד שנייה (פוסט בנושא בקרוב), אבל תמיד תעדיפו בדים טבעיים כמו פשתן או כותנה, כמה שפחות בדים מעורבים (למשל כותנה עם ויסקוזה) מאחר ואלה בדים שכיום כמעט ולא ניתן למחזר אותם, ושימו לב לתפרים ולאופן בו הבגד יושב על הגוף.
  • קונים פרטי מעצבים – מלבד חנויות יד שנייה שמוכרות בגדים ״רגילים״, תוכלו למצוא גם חנויות אונליין שמוכרות בגדי מעצבים יד שנייה. היתרון הוא שחלק מהפריטים המוצעים הם ייחודיים או עשויים בעבודת יד ברמת גימור ואיכות גבוהה, ולכן למרות שמחירם יקר יותר, עדיין יהיה שווה להשקיע בהם מאשר לקנות מספר רב של פריטים זולים.
  • קונים חכם – זו לא הכמות אלא האיכות. ככל שפחות תיכנעו לטרנדים ותלמדו לגבש לעצמכן מלתחה על סמך פרטי לבוש שמחמיאים למבנה גופכן, צבעוניות אהובה וכו׳, כך גם מסע הקניות שלכן יהפוך ליותר ממוקד ופחות נתון להשפעה.
  • קונים חדש – אבל ממש לא אופנה מהירה. אם כבר בחרתן להיכנס לאחת מהרשתות הגדולות, העדיפו לרכוש מהקולקציות היקרות יותר כמו Conscious של H&M המציעה בגדים חדשים מחומרים ממוחזרים. בנוסף, אם כבר בחרתן להשקיע בפריט חדש לגמרי, העדיפו להשקיע במותג שדוגל בערכים מקיימים כמו Reformation (עליו תוכלו לקרוא בפוסט הזה), או לקנות בגדים איכותיים ממעצבים מקומיים. 
 
השורה התחתונה
הכול עניין של איזון. אין ספק שיד שנייה היא הבחירה האתית כאשר רוצים לשמור על הסביבה, אבל הבחירה שלנו הן במוצר והן בכמות היא שעושה את ההבדל. בסופו של דבר בגדים באיכות ירודה יעשו את אותו המסלול לאפריקה או למטמנה גם אם נקנה אותם ביד שנייה. בגדים איכותיים יחזיקו מעמד כמה שנים טובות עד שיגיעו ליעדם הסופי, ובכך עשינו טוב גם לסביבה וגם לכיס שלנו. אני תמיד חוזרת ואומרת שהכול היא שאלה של איכות ולא של כמות. חידוד המלתחה שהיינו רוצות יחד עם שכלול הדרך בה אנו קונות את הבגדים שלנו, היא זאת שתעזור לנו להפחית את שיעור הבגדים שאנו קונות ולאחר מכן משליכות.
 

אם הפוסט עניין אתכן ותרצו ללמוד עוד קצת על ההיסטוריה של יד שנייה, מצרפת לכן לינק לפודקאסט של דניאל קלר-אבירם. דניאל ואני לומדות יחד בקורס אופנה מקיימת מטעם שגרירות ארה״ב, והיא מדברת בפודקאסט בהרחבה על חלק מהדברים שציינתי בפוסט. ממליצה בחום, היא גם בחרה שירים נהדרים!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *