Reut Alon

Reut Alon

מועדון קריאה: המלצות הספרים שלי

IMG_1780

בזמן האחרון יצא לי לחשוב המון על הדברים החשובים בחיים. מאחר והמצב הכריח אותנו להתכנס פנימה, ניצלתי את הזמן והשקט להתבוננות פנימית, ובעיקר ללמידה על עצמי ועל מה שמנחה אותי. כנראה לא סתם התחלתי לקרוא את הספר ״הנזיר שמכר את הפרארי שלו״, אולי כי הייתי צריכה מדריך רוחני שיחזק את הדרך שבחרתי ללכת בה. לפני כמה ימים אני וחבר טוב מבצלאל דיברנו איך החלומות שלנו השתנו משנה א׳ בלימודים. אני למדתי על עצמי שאני אוהבת ליצור בנחת, שהטבע והשקט עושים לי טוב ושאין הצלחה גדולה יותר מלהיות הבוס של עצמי. ספרים ליוו אותי לא מעט לאורך חיי, ולכן אני חולקת אתכן את המלצותיי לספרים האחרונים שקראתי. מי יודע, אולי זה ישנה גם את עולמכן!

המדריך לאופנה מקיימת

החיים קצרים, אל תקני את הנעליים
שלי גרוס ומיכל לוי-ארבל (הוצאת כתר)

כבר כתבתי באופן מפורט על הספר הזה בפוסט ליום האישה, אבל אי אפשר להיות בלוג על אופנה ולייף סטייל מקיימים בלי לאזכר אותו ברשימת המלצות הקריאה. גרוס ולוי-ארבל מפרטות לכן כל מה שצריך לדעת על אופנה מהירה, טיפים לבניית מלתחה מינימליסטית ועל זמנית, הסברים על סוגי בדים, צרכנות נבונה ועוד. בכנות, זהו התנ״ך הישראלי לאופנה ברת-קיימא, וכל מי שחפצה ללמוד עוד על הבגדים שהיא קונה חייבת לקרוא את הספר הזה. 

אופנה כדרך חיים

 How to be Parisian wherever you are
Anne Berest, Audrey Diwan, Caroline De Maigret, Sophie Mas

מדובר באחד מספרי החובה לחובבות אופנה מתקדמות. שמעתי עליו רבות בעבר, אבל קראתי בו לראשונה בבית קפה קטן במונמארט שבפריז. לא הצלחתי למצוא אותו בחנויות הספרים בעיר או בשדות התעופה שביקרתי בהם בטיול הגדול ההוא שעשיתי אחרי התואר, אבל הוא התגלגל לידיי באופן הכי גורלי שיש. כשהייתי בסן פרנסיסקו נסעתי באוטובוס למוזיאון ובשלב כלשהו הבנתי שאני בעצם על האוטובוס לכיוון ההפוך, לכן ירדתי בעצירה הקרובה. במקרה התחנה הייתה ליד חנות ספרים, ובמקרה היו לי כמה דקות להעביר. בחנות הלכתי למדף של הספרים שהיו בהנחת יד שנייה, ומי חיכה לי שם? ניחשתן נכון. כך הגיע לידיי הספר הזה, שקראתי חלקים גדולים ממנו (בכל זאת הפרק על אמא פריזאית פחות מדבר אליי כרגע), ואני ממליצה בחום לכל מי שמתגעגעת לסטייל הלא מתאמץ של הפריזאיות והפריזאים. השורה התחתונה שלו היא שלא צריך לקחת את עצמנו ברצינות, אבל אחד הטיפים החשובים ביותר הוא פריט הלבוש האחד הזה שמייצג את הפריזאית והיא תלבש אותו תמיד כשהיא רוצה להרגיש טוב. מינימליזם זה כאן.

פמיניזם בועט מצחוק

איך להיות אישה
קטלין מוראן (הוצאת מטר)

הכותרת מטעה, לרגע אפשר לחשוב שמדובר בספר עם הוראות הפעלה לנשים, כזה שיצא מימי הביניים ולא התקדם למאה ה-21. אבל קטלין מוראן בהומור וסיפורים משעשעים במיוחד משרטטת קווים שונים לדמותה של אישה שהיא גם שנונה, גם קלולסית ובעיקר רוצה לטרוף את החיים. אל הספר הזה הגעתי דרך מועדון הקריאה הפמיניסטי של השחקנית הבריטית אמה ווטסון, וכאשר גיליתי שיש לו תרגום מיהרתי לנסוע ולרכוש אותו. היה עותק אחד בסניף אחד בלבד בירושלים, כך שהרגשתי ברת מזל לשים עליו את ידי. תמצאו שם תובנות על סקס, זוגיות, נעליים ועוד הרבה תכנים שנוגעים לכולנו. ספר משחרר בתקופה קצת לחוצה. מומלץ, מומלץ, מומלץ!

הספר שיעורר בכם השראה

הנזיר שמכר את הפרארי שלו
רובין ס׳ שארמה (הוצאת כתר)

תמיד הייתה לי קצת רתיעה מספרי הדרכה אישית או ספרים רוחניים, כי הרגשתי שהם מנסים לייפות מציאות שהיא לא כזאת פשוטה. אבל משהו בספר הזה תפס אותי, אולי כי זה עניין של טיימינג מאחר ובזמן האחרון אני מחפשת (ומוצאת) תשובות לחיים שהייתי רוצה לחיות. ידעתן שהאדם הממוצע חושב על אותם דברים כל יום? בערך כשישים אחוז מהמחשבות שלנו הן אותן מחשבות שחשבנו אתמול ושלשום. זה אומר שאם אתן דואגות יותר מידי, אלה רוב המחשבות שירוצו לכן בראש. וזה קצת חבל מכיוון שנשארים רק ארבעים אחוזים למחשבות אחרות, אז הטיפ הוא ללמוד לאמן את התודעה לחשוב חיובי. ככה פשוט ככה קשה, אבל אני מעידה על עצמי שהשתפרתי בחודשיים האחרונים של הסגר, כי הבנתי שיש דברים שהם לא בשליטתי, אז למה לא לנסות להנות ממה שיש ולפתור כל בעיה באופן נקודתי? בכל מקרה, אני עדיין קוראת את התובנות של שארמה, ובינתיים הן מעניינות אותי. תנסו גם, אולי זה יפתח לכן עולם חדש, אולי זה יעצבן אתכן, אבל זה בטוח לא ישאיר אתכן אדישות.

האושר הוא בכלל פרקטי

פרויקט האושר
גרטשן רובין (הוצאת כתר)

כשהייתי בצבא הגעתי אל בסיס הקבע בדיוק בחודש יום ההולדת שלי, והדבר היחיד הטוב שקיבלתי מהמקום ששירתתי בו היה הספר הזה. בזמנו חשבתי שזה ספר מבאס כי קיוויתי לקבל ספר עם עלילה רומנטית או מותחת, אבל רצה הגורל והביאו לי ספר על העצמה אישית, כל מה שלא עניין אותי בגיל 19. לא נגעתי בו עד שהגעתי אל בצלאל, ומתישהו בין השנה השלישית לאחרונה התחלתי לקרוא אותו ונתפסתי. אז לא יישמתי דבר, אבל היום אני חוזרת אליו שוב כי רובין לימדה את עצמה להנות מהחיים שלה לא באמצעות שינוי דרסטי (כמו למשל בספר ״לאכול, להתפלל, לאהוב״ שלדעתי הוא אוברייטד), אלא באמצעות שינויים קלים והערכה לדברים הקטנים שבחיים. בעצם התורה שלה היא להעריך את מה שיש, ולהוסיף דברים שישמחו אותנו ויספקו לנו עניין. הספר מחולק לנושאים כמו קריירה, זוגיות ועוד בו רובין מפרטת את התהליך שעברה במשך שנה, ונותנת בו עצות פרקטיות שכולנו יכולות ליישם.