Reut Alon

Reut Alon

ליל הסדר בסימן קיימות

IMG_1421

ליל הסדר בסימן קיימות

איך עבר עליכם ליל הסדר? אנחנו כמו לא מעט אנשים חגגנו בלי ההורים והמשפחה, אבל ניסינו לשמור על מצב רוח לכן ערכנו שולחן ובישלנו ארוחת חג. יום לפני ערב החג פנו אליי מחדשות כאן 11 ושאלו אם אני יכולה לצלם להם סרטון על ערב החג שלנו. אדם פחות בעניין של צילום סרטונים, אבל זרמנו עם זה מכיוון שגם ככה מדובר בחג שונה מהרגיל. אמנם הרבה ירד בעריכה ופרסמו רק קטע קטן שלטעמנו היה אחד החלקים הפחות מצחיקים, אבל דווקא היה נחמד לעשות את הסרטון. זאת תהיה מזכרת משעשעת לחג הזה שעשינו לבד כשמגיפה משתוללת בחוץ ומונעת מאיתנו לחגוג עם המשפחות שלנו. לבשנו את הפיג׳מה הכי חגיגית שלנו כיאה לחנונים שאנחנו, ניקינו וסידרנו את הבית עד הרגע האחרון והכנו מטעמים מאולתרים לחג.

בתוך כל ההכנות לסדר, לא יכולתי שלא לשאול את עצמי שאלות קיומיות על משמעות החיים והכוח שלנו מול דברים שאינם תמיד בשליטתנו. למרות שאלות אלו וחוסר הוודאות לגבי העתיד, היום יותר מתמיד אני מאמינה בחשיבותה של ענווה, ובמציאת הדרך להיות טובים יותר כלפי הטבע והסביבה. בשולחן הסדר השנה רצינו לזכור שהחירות שלנו לא צריכה לבוא על חשבון כדור הארץ שלנו, לכן מצאנו את הדרך שלנו לערוך את ליל הסדר הראשון שלנו לבד בצורה שנהיה גאים בה.

הסיטואציה המוזרה הזו הכריחה אותנו להיות יצירתיים, כך ששולחן הסדר שלנו הורכב מדברים שהיו בבית. הכוסות שלנו היו הצנצנת של ממרח השוקולד הטבעוני וגו, מאחר ואדם שבר לי את כל כוסות השתייה היפות שלי, וכך עשינו שימוש חוזר במוצר קיים במקום לקנות מוצר חדש. לאליהו הנביא סידרנו כוס של עראק עלית (אין לי מושג מאיפה היא הגיעה אליי), כי בכל זאת רצינו שהוא יגיע לבקר אותנו למרות הסגר. צלחת הסדר הורכבה מקעריות הגשה קטנות שקניתי פעם ואני אוהבת במיוחד. המפיות היו מבד, את מפת היומיום גיהצתי יפה ולמרות שאין לנו שום דבר חגיגי עדיין הרגשנו קצת אווירת חג.

בצלחת הסדר שלנו לא היו מוצרים מן החי, וגם לא בארוחת הערב. לא מעט נכתב על הקשר שבין אכילת בעלי חיים (בין אם מדובר בחיות בר ובין אם מדובר בחיות משק) לבין התפתחותן של מגיפות. ידוע שתעשיית המזון מהחי היא אחת המזהמות בעולם, ולכן צמצום צריכה של מזונות כאלו היא אחת הדרכים לנהל אורח חיים יותר מקיים. מה גם שקערת הסדר המסורתית נוגדת בעיני את רעיון החירות, ורצינו ששולחן הסדר שלנו ישקף את המסורת אבל בעיקר את הערכים שלנו. בתפריט היו כרובית מטוגנת בקמח מצה, קניידלך, פירה ותבשיל פטריות עם לבבות ארטישוק. טעים, קליל ומזין.

זרעי צ׳יה במקום ביצה כסמל להתחדשות, גזר במקום זרוע כסמל לכוח

בפוסט הקודם הצעתי לכם רעיונות למתנות מקיימות לכבוד החג, ובדרך לעשות משהו טוב לעסקים המקומיים. כיף לקבל מכם פידבקים חיוביים ותמונות שלכם נהנים מתוצרת חקלאית מקומית עליה המלצתי. לפני החג הרמתי קבוצת רכישה נוספת לפרחי אדמוניות מגוש עציון, וגם הזמנתי עשבי תיבול נהדרים וטריים ממשק מלר. אין תחושת סיפוק טובה יותר מהידיעה שהבחירה שלי עשתה טוב לעסקים עצמאיים ולחקלאות המקומית. זה כל כך חשוב – ובאמת מקיים – לתמוך בעשייה וביצירה כאן בארץ. בסופו של דבר זה הרבה פחות מזהם אם קונים מקומי משום שהרבה פחות אנרגיה מזהמת מושקעת בהטסה או בהשטה של חפצים ומזון. 

למרות הכול, מצאנו כמה נקודות אור בליל הסדר הזה, וקיווינו שחג הפסח בשנה הבאה יהיה יחד עם המשפחה שלנו. העיקר שהצלחנו לעשות כמה דברים טובים, לנו, לסביבה ולאנשים אחרים. מבחינתי זו החירות האמיתית. המשך חג שמח לכולם!